מ.י.ל.ה

מחקר ישראלי להתפתחות המשפחה

תורשה מול סביבה

מצב סוציו אקונומי ואינטליגנציה- קשר מורכב

כיצד המרכיבים המשפיעים על אינטליגנציה- התורשה והסביבה בה אנו חיים מושפעים ממצב סוציו אקונומי? מחקר רחב היקף בחן במבחני אינטליגנציה זוגות תאומים בני 7 מרקעים שונים. על פי הממצאים, במשפחות נזקקות, 60% מההבדלים ב IQ מיוחסים לסביבה המשותפת של התאומים, בעוד שמידת ההשפעה הגנטית שואפת לאפס. במשפחות מבוססות יותר, התוצאות הפוכות כמעט לגמרי.

 אז מה זה אומר לנו בעצם?

מאז ומתמיד עסוק המין האנושי בפיצוח השאלה: מי אנחנו? מה יוצר את האדם ומה מכתיב את התנהגותו, אופן דיבורו ואישיותו? האם התורשה מכתיבה לנו נתונים קבועים ומוחלטים? או אולי האדם אינו אלא "תבנית נוף מולדתו"?

תורשה מול סביבה

 

שאלה זו בוערת בנו במיוחד כאשר מדובר באינטליגנציה. חוקרים רבים עסוקים בשאלה האם המבנה הגנטי שלנו מכתיב לנו מנת משכל קבועה, או שמא באפשרותנו להעלות את מנת המשכל על ידי שיפור הסביבה שלנו? הוויכוח מתלקח במיוחד לאור העובדה שבמחקרים שנערכו בנושא עלו ממצאים הסותרים זה את זה. מצד אחד, מחקרים שבוצעו על תאומים ועל ילדים מאומצים הצליחו להצביע על השפעה גנטית רבה. מנגד, במחקרים שהשוו בין אחים שהופרדו בצעירותם, נמצאו פערים משמעותיים בין רמות הIQ של האחים, הנובעים מההבדלים בין הסביבות השונות שבהן גדלו.

 

אחד ההסברים לסתירה הוא שמידת ההשפעה של הסביבה והתורשה על אינטליגנציה משתנה בהתאם לסביבה. מחקר שנערך בארה"ב ניסה לבחון את הטענה הזו.

 

נאספו נתונים מ623 אמהות לזוגות תאומים עוד לפני לידתם, אשר כללו, בין השאר, את המצב הסוציו אקונומי של המשפחה. 25% מהמשפחות במחקר היו מתחת לקו העוני. 320 זוגות תאומים נשארו במחקר עד גיל 7. אז, ערכו להם החוקרים מבחן וקסלר לבחינת IQ לילדים.

 

בניתוח התוצאות, מצאו החוקרים שלושה מרכיבים המסבירים את השונות בIQ  בין כל זוג תאומים: גנוטיפ (המטען הגנטי), סביבה משותפת (משפחה) וסביבה לא משותפת (גןבית ספר וכל מסגרת חברתית ששונה בין התאומים). לאחר מכן, מדדו החוקרים עד כמה משפיע כל מרכיב על ההבדלים ברמת ה IQ, ברמות השונות של המצב הסוציו אקונומי. את הקשר בין המשתנים קל יותר להבין בצורה גרפית:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 נראה, אם כן, שהטענה שישנם שלושה מרכיבים שאחראים על האינטליגנציה היא פשטנית מדי, וזאת, מכיוון שישנה השפעה משולבת של המרכיבים השונים. החשיבות היחסית של כל אחד מהמרכיבים אצל האדם קשורה למצב הסוציו אקונומי שלו. יתכן, למשל, שבסביבות מעשירות, ילדים יכולים לממש במידה טובה יותר את הפוטנציאל הגנטי שלהם, בעוד שבסביבות עם רמה סוציו אקונומית נמוכה יותר, יש להם פחות הזדמנויות לממש את הפוטנציאל הגנטי, וגורמים מצביים הם בעלי חשיבות רבה יותר.

 

לסיכום, המחקר מצביע על כך שמנת המשכל של אדם מושפעת הן מגורמים סביבתיים והן מגורמים גנטיים. באופן עקרוני, קיים קושי מהותי להפריד בין השניים, היות ורוב המשתנים שנחשבים כמשקפים סביבה איכותית, עשויים לשקף גם  גנטיקה. כיום, יש רק טענה אחת שעליה כולם יכולים להסכים – הקשר בין המשתנים אינו קבוע, אלא משתנה מאדם לאדם. נראה כי אין גבול לכמות הניסויים, המחקרים והבדיקות שיאלצו להתבצע בטרם יצליח האדם לפצח את סוד האינטליגנציה האנושית. 

מתוך: (Eric Turkheimer (psychological science,2003