מ.י.ל.ה

דינמיקה משפחתית-לטוב או לרע-מה משפיע על יחסים בין אחים?

הידע האינטימי שיש לאחים אחד על השני והאינטנסיביות הרגשית של מערכת יחסים זו, הופכים אחים לבעלי פוטנציאל להשפיע באופן מהותי על ההתפתחות ועל תחושת הרווחה הפסיכולוגית של אחיהם.

מחקרם של Pike ו- Alison(2009) בדק האם ניתן לחזות, על פי מאפיינים מסוימים, אילו אחים יסתדרו היטב ואלו לא .על מנת לבחון שאלה זו, נבדקו שלושה סוגי משתנים:

משתנים מבניים

במסגרת זו, נבדק האם האחים באים ממשפחה חד הורית או ממשפחה עם זוג הורים, ההרכב המגדרי של האחים, ומרווח הגילאים בין האחים. משתנים אלו נמצאו כבעלי עוצמה נמוכה. כלומר, המשתנים המבניים הם בעלי השפעה זניחה על חיי המשפחה, ואינם מהווים גורם משמעותי בתחום זה. המשתנה היחיד שנמצא כמשפיע על מערכת היחסים היה מרווח הגילאים. כאשר הפרש הגילאים בין האחים היה פחות מארבע שנים, מערכת היחסים בין האחים הייתה אינטימית אך בו בזמן גם תחרותית יותר.

תכונות האופי של הילדים

תכונות האופי של הילדים נמדדו על ידי שימוש בהיבטים שונים של טמפרמנט. במסגרת זו, נבדקו רגשות שליליים כגון כעס, פחד ואכזבה, וכן רמת פעילות, חברותיות וביישנות. נמצא, שילדים שאופיינו כרגשיים מאוד, היו מעורבים במערכות יחסים יותר שליליות, באופן כללי, עם אחיהם. אחים בוגרים שאופיינו כחברותיים, היו מעורבים במערכות יחסים חיוביות יותר עם אחיהם.

משתני הקשר

משתנים אלו נבחנו על ידי ארבעה כיוונים שונים של הקשר המשפחתי: ארגון משק הבית, סיפוק בחיי הנישואין של ההורים  מצב סוציו אקונומי ורמת הצפיפות במשק הבית.

הציפייה הייתה שסביבה בטוחה יותר תתמוך באיכות טובה יותר של מערכות יחסים בין אחים. כלומר, השערת החוקרים הייתה שמשפחות בהן יש רמה גבוהה של ארגון (בפרט בתים בהם יש שגרה מסודרת ורמה נמוכה של רעשי רקע), סיפוק גבוה של ההורים מחיי הנישואין, רמה סוציו אקונומית גבוהה ורמה נמוכה של צפיפות, יכילו אחים עם מערכות יחסים טובות יותר ביניהם.

ארגון משק הבית התגלה כמשתנה ההקשר החשוב ביותר להרמוניה בין אחים. רוב המשפחות המאורגנות הצמיחו מערכות יחסים חיוביות יותר בין אחים. גם למשתנה הסיפוק בחיי הנישואין נמצא קשר לטיב היחסים בין האחים, כך שברוב המשפחות שבהן דווח על מערכת יחסים טובה בין ההורים, נמצאה גם מערכת יחסים טובה בין ילדיהם. אחת האפשרויות שהוצעו על מנת להסביר ממצא זה, היא שילדים לומדים מיומנויות של מערכת יחסים חיובית מהוריהם. אפשרות נוספת שהועלתה היא שהורים הנשואים באושר מסוגלים להבנות את הסביבה של ילדיהם באופן חיובי יותר, ולהגיב להתרחשויות בסביבתם באופן שמוביל למערכת יחסים חברית בין ילדיהם.

גילוי חשוב של המחקר הוא שאף ממצא משמעותי לא הופיע בהקשר למצב סוציו אקונומי או רמת הצפיפות בבית. עניין זה תומך בממצאים שעלו בבחינת המשתנים המבניים. ההיבטים המבניים האובייקטיביים של משפחות (ההרכב המגדרי של האחים, מרווח גילאים ביניהם) התמעטו בחשיבותם כאשר הושוו להיבטים סובייקטיביים יותר של חיי היומיום של משפחות, כמו ארגון משק הבית וסיפוק מחיי הנישואין של ההורים.

ממצאי המחקר מדגישים את העובדה שמערכת יחסים בין אחים אינה מתקיימת בוואקום, אלא קשורה באופן הדוק לסביבה המקיפה אותם. דבר נוסף חשוב שהמחקר מצביע עליו הוא הקשר שבין מערכת היחסים בין ההורים וארגון הבית על מערכת היחסים בין האחים. שלא כמו סגנון הורות, משתנים אלו אינם מקושרים באופן ישיר לילדים, ועם זאת הם משפיעים על מערכות היחסים בין האחים. ממצאים אלו מזכירים לנו שילדים אינם חסינים מפני מתח בין ההורים, וכי בית כאוטי עשוי לגרום למתח רב במשפחה.

לסיכום, ניתן לומר שלמערכת היחסים בין האחים מושפעת במידה מועטה ממבנה המשפחה או מההרכב המגדרי של האחים. עם זאת, הממצאים מראים שתכונות האופי של הילדים והסביבה המשפחתית הם המשתנים החשובים בעיצוב מערכת היחסים בין האחים.

מתוך: Pike, Alison The Psychologist, June 2009