מ.י.ל.ה

מחקר ישראלי להתפתחות המשפחה

מעט רקע על אמפתיה:

דאגה עבור האחר הינה מאפיין הכרחי עבור קיום אורח חיים חברתי תקין. האמפתיה משחקת תפקיד חשוב בכך שהיא מנחה אותנו להתנהג בצורה פרו-חברתית כלפי אנשים החשים מועקה או נמצאים במצוקה נפשית. בנוסף, האמפתיה מעורבת בהתפתחות המוסר.

האמפתיה היא תגובה חברתית-רגשית אשר נוצרת על ידי תפיסת מצבו הרגשי של האחר. על מנת לחוש אמפתיה על אדם לחוש רגש דומה לזה אשר חווה האדם השרוי במצוקה, כלומר עליו לחוש איזושהי רמה של אי נוחות, ביחס למה שנראה כי האחר מרגיש.

ניתן להבין אם כן, מדוע חוקרים רבים מעוניינים ללמוד כיצד היא מתפתחת. יחד עם זאת, מרבית החוקרים אשר בחנו את התפתחותה של האמפתיה עשו זאת מהשנה השנייה לחיים.

אמפתיה – סימנים ראשונים של דאגה לאחר:

מחקר זה שבוצע על ידי ד"ר רונית רוט-חנניה, ד"ר מעיין דוידוב וד"ר קרולין זאהן-וכסלר, בוחן מספר השערות לגבי ראשית דרכה של האמפתיה וכיצד היא באה לידי ביטוי לפני ואחרי המעבר לשנה השנייה לחיים (כלומר בין החודשים 8-16). השאלות עליהן מבקש לענות המחקר הינן:

  1. האם קיימים סימנים ראשונים של דאגה כבר בשנה הראשונה לחיים?

  2. האם ההבדלים הבין אישיים אשר נצפים בשנה הראשונה לחיים יכולים לנבא התנהגות פרו חברתית בהמשך ההתפתחות?

  3. האם ישנם הבדלים בין המינים?

על מנת לענות על שאלות אלו נערך מחקר אורך מואץ, כלומר נלקחו 3 קבוצות גיל מתוך הטווח כולו.

כל אחת מהקבוצות הללו נבדקה פעם בחודשיים. כל מפגש כזה כלל 3 מטלות הבאות לבחון האם קיימת דאגה לאחר:

המטלה הראשונה כללה משחק עם פטיש, כאשר תוך כדי שהאם משחקת עם בנה עליה להעמיד פנים כי היא מקבלת מכה באצבע וכתגובה עליה לבכות במשך כ-60 שניות. לאחר כ-20 דק' של מטלות אשר נועדו להסיח את דעתו של התינוק מהאירוע שהתרחש מגיעים למטלה השנייה בה על האם להעמיד פנים כי היא "נתקלת" בכיסא ומקבלת מכה בברך. בתגובה למכה זו האם שוב מעמידה פנים כי היא בוכה כ-60 שניות. לבסוף מוקרן לנבדק סרטון של תינוק בוכה. במחקרנו אנו משתמשים באותן המשימות מתוך ניסיון למצוא הבדלים בינאישיים ומצפים בקוצר רוח לראות את התוצאות! כיצד ניתן למדוד את תגובתם של התינוקות למצוקת אמם?

על מנת לבחון את רמת האמפתיות והדאגה לאחר של התינוקות כל התגובות הוסרטו וקודדו (כלומר מתן ציונים להתנהגויות ותגובות לצורך ניתוח הנתונים בעתיד) כאשר המאפיינים העיקריים עליהם הושם הדגש הם הבעות פנים, קולות ומחוות.

לסיכום - הממצאים:

כפי שצוין בהתחלה, עד היום הסברה הייתה כי היכולת לאמפתיה מתפתחת החל מגיל שנתיים. עם זאת, מניתוח נתוני המחקר עולה כי רמות מתונות של דאגה כלפי האחר אכן קיימות כבר בשנה הראשונה לחיים. כלומר, המעבר לשנה השנייה אינו מסמל את היווצרותה של התגובה האמפטית אלא מאופיין בעלייה הדרגתית בתגובה הרגשית. לעומת זאת, בחודשים 8-10 תגובות פרו-חברתיות כלפי האחר היו מאורע נדיר. באופן כללי התנהגות פרו-חברתית נצפתה ברמות גבוהות יותר כאשר אמם של התינוקות הייתה זו שהציגה את המצוקה הרגשית, ולא הסרטון (בגרף המצורף למטה). כמו כן, נמצא כי קיים קשר בין רמת האמפתיה שנמדדה בשנה הראשונה, במיוחד בהערכה בגיל 10 חודשים, וההתנהגות הפרו-חברתית שנצפתה בשנה השנייה. לא נמצאו הבדלים בין המינים.

 

 מתוך: Ronit Roth-Hana, Maayan Davidov & Carolyn Zahn-Waxler, Journal of Infant Behavior & Development (2011)