מתוך ממצאי המחקר
להלן פרסומים ראשוניים מתוך מערך המחקר. חלק נכבד משאלות המחקר מתעסקות בהשוואה רב-גילית, כלומר - בבחינת שינויים לאורך זמן, ולכן ממצאים רבים נמצאים עדיין בתהליך עיבוד וניתוח ויעלו לאתר בקרוב.
קצת על "שמיכי"- היקשרות של ילדים לחפצים דוממים
לילדים רבים בגילאי 2-3 יש "חבר מאוד מיוחד", חפץ כלשהו (שמיכה, חיתול בד או בובה) שהולך איתם לכל מקום ואותו הם מתקשים לעזוב. למרות שמדובר בהתנהגות טבעית מאוד עבור ילדים, היא יכולה להיות לא מובנת עבור האדם המבוגר.
מחקרים הראו כי חפץ שהינו רך ונעים למגע מסייע לילדים וליונקים אחרים להתמודד עם מצבי לחץ. באחד מן הניסויים המפורסמים ביותר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית, חוקר בשם הארי הארלו הפריד גורי קופים מאימותיהם, כאשר הוא חשף אותם למצב מלחיץ (רובוטים שעושים רעש), הקופים הקטנים נצמדו באופן אינסטינקטיבי לבובה רכה, תוך שהם מעדיפים אותה על פני מכשיר שממנו קיבלו מזון.
רופא הילדים והפסיכולוג הידוע דונאלד ויניקוט טבע את הביטוי "חפץ מעבר".
למידע נוסף לחצו על הקישור: קצת על "שמיכי"- הרחבה
מה הקשר בין גנטיקה, אופי הלידה וסגנון ההורות שלנו?
מחקרים רבים (וגם אינטואיציה בסיסית), מדגישים את תפקידם הקריטי של ההורים בהתפתחות הרגשית, הקוגניטיבית והחברתית של ילדם. בדיוק בשל כך, מנסים חוקרים להבין: מה מעניק להורים את סגנון ההורות המיוחד שלהם, ומה הופך אותם להורים שהם?
על הקשר בין גנטיקה, אופי הלידה וסגנון ההורות שלנו:
בשנים האחרונות, מתפתח תחום מחקר חדש הנקרא GxE (כלומר: Gene & Environment) אשר פותח כיוון אפשרי אחד לשאלה זו. תחום זה בודק את ההשפעה המשולבת של התורשה- המטען הגנטי שנושאים ההורים, והסביבה- אירועי החיים השונים שעוברים על המשפחה ועל ההורים. היום כבר מבינים כי אין העובדה שאדם נושא גן מסוים מספיקה על מנת לקבוע כיצד יתנהג, אלא שלמעשה, התמונה הרבה יותר מורכבת. לכן, חוקרים מתמקדים יותר בניסיון להבין כיצד השילוב בין מקבץ גנים מסוים ואירועי חיים משפיע על האדם, ובפרט לענייננו, על האדם כהורה.
למידע נוסף לחצו על הקישור: גנטיקה- הרחבה